בני נוער יכולים להיות עדים להטרדה ופגיעה מינית ועלולים ליפול קורבן לפגיעות מסוג זה. עובדה מזעזעת ומטלטלת כל פעם מחדש. חשוב לזכור, אנחנו מדברים על טראומה שהשלכותיה ילוו את בני הנוער שנפגעו, לאורך כל חייהם, ברמה כזאת או אחרת.
הפגיעה יכולה להתקיים בכל מרחב. בבית, בגן, בבית הספר, בבתים של בני משפחה וחברים, במקומות עבודה, במדיה הווירטואלית, ברחוב ועוד. עלינו להיות מודעים לכך ולהפנים שפגיעה מינית יכולה לקרות לכל אדם, בכל גיל ובכל מקום.
מה עובר בני נוער המודעים לעובדה שאחד ממכריהם נפגע מינית ?
בני נוער לרוב חוששים לספר על מצבים בהם הם יודעים על מכרים וחברים שעוברים הטרדות ופגיעות מיניות, מתוך הפחד להיפגע בעצמם.
לדוגמא:
- חרם
- שיימינג ברשתות
- פחד להיפגע פיזית ו/או מינית
תפקידנו הוא, להראות לבני הנוער שיש להם לאן לפנות ושאנחנו כאן לסייע להם להתמודד עם הפחדים שלהם. אם אנחנו לא נשתוק, הם ילמדו שאפשר ונכון לדבר. מעבירים את המסר שלכל אחד ואחת מאיתנו יש אחריות אישית וחברתית. ואם מישהי או מישהו בסביבתם נפגע, גם להם יש אחריות לדווח על כך ולא להיות חלק ממעגל השתיקה וההשתקה.
ומה קורה כאשר בני נוער נפגעים?
בני נוער שנפגעו מינית איבדו אמון בעולם. הפנייה שלהם אלינו המבוגרים כרוכה בחשש רב. הם לא רוצים להאמין שזה באמת קרה או קורה. קיים פחד שלא יאמינו להם ויטיחו אשמה. הם חשים מאוימים מהפוגע/ת, גם כאשר הם לא נמצאים בסביבת הפוגע/ת. כמו בני נוער שהיו עדים להטרדה ולפגיעה, גם בני נוער שעברו פגיעה מינית חוששים מחרם ושיימינג ברשתות. ומפוחדים מהאפשרות שהם עלולים להיפגע שוב, במידה והמידע יצא החוצה.
לאור כל זאת, ניתן להבין כי, התגובה שלנו קריטית ומשפיעה מאוד על יכולת ההתמודדות שלהם עם הפגיעה. לצערי, עדיין קיימות תגובות קשות מאוד מצד הסביבה ביחס לנושא של טראומה מינית. ניתן לראות זאת במקומות עבודה, בתוך המשפחה, במדיות השונות, בחקירות משטרתיות, בבתי המשפט ועוד.
מה נכון לעשות כאשר בני נוער משתפים אותנו בפגיעה מינית שעברו או שעדיין עוברים ?
- מדברים עם הילד במקום פרטי ובסביבה בטוחה.
- מנסים להישאר רגועים. לא מגיבים באופן שיבהיל אותם. בני נוער שנפגעו מינית מאוד רגישים לתגובות הסביבה. ברגע שהם יחושו כי אתם מבוהלים ממה שהם עוברים, הסבירות שהם יסגרו ולא ידברו על הפגיעה במשך שנים ארוכות, גבוהה מאוד. חשוב להראות להם שאנחנו כאן עבורם ולהעביר את המסר שהם עשו את הדבר הנכון בכך שפנו אלינו.
- מאמינים להם ומסבירים, כי הם אינם אשמים במה שקרה, זאת אחריות ואשמת הפוגע/ת בלבד.
- לא חוקרים – אנחנו מנסים לעודד אותם לספר מה שהם מרגישים לנכון ומחזקים אותם. (דוגמאות: אני שמחה ששיתפת אותי / עשית דבר נכון שבאת לספר לי, את לא צריכה להישאר עם זה לבד )
- מסבירים לבני הנוער שהם לא צריכים לשמור את שקרה בסוד, אנחנו איתם לעזור להם להתמודד עם הפחד.
- חשוב לנסות ולהבין האם הם נתונים לפגיעה בהווה. במידה וכן, יש לפעול במיידי להגנתו, הפיזית והנפשית.
- הפעלת חובת דיווח – בכל מקרה כאשר מדובר בקטינים, יש לדווח על הפגיעה לרשויות.
- טיפול רגשי ומותאם גיל – בני נוער שעברו פגיעה מינית, זקוקים לטיפול רגשי המתמחה בטראומה מינית. חשוב לזכור, טראומה מינית מלווה את בני הנוער לאורך חייהם.
- הדרכת הורים – מסייעת להורים להתמודד עם המצב הרגשי הסבוך בו הילד וההורה מצויים.
- טיפול פסיכותרפויטי להורים – הורים לילדים שנפגעו מינית עוברים זעזוע רגשי מורכב מאוד ועולים רגשות קשים כמו אשמה על כך שלא הצליחו לראות ולעצור את הפגיעה. או שישנם מצבים בהם הפגיעה בילדיהם מעלה בקרב ההורים טראומה אישית שלהם. טיפול פסיכותרפויטי עוזר להורה לעבד את הטראומה המורכבת. הן של הילדים והן של ההורים.
בקליניקה שלי באשקלון אני מטפלת בשיטת EMDR בטראומות מורכבות ובפרט בפגיעות מיניות. כמו כן, אני מבצעת הדרכות הורים. סדנאות והרצאות בתחום של טראומה מינית.
